section-1

סעיף 1 — איסור רחצה

שר הפנים רשאי לאסור בצו את הרחצה בחלק של חוף ים, נהר או אגם, שגבולותיו מסויימים בצו, אם הרחצה באותו חלק עלולה, לדעתו, לסכן חייהם של בני אדם, וכן רשאי הוא לאסור, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רחצה כאמור אם היא עלולה לפגוע בבריאותם של בני אדם.

פורסם צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס"ד-2004.

סעיף 2 — שלטים

במקום שהרחצה נאסרה בו כאמור בסעיף 1 תציב הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא שלטים לציון דבר האיסור, במספר, בצורה ובאופן שקבע שר הפנים בתקנות; במקום הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית, תציב המדינה שלטים כאמור.

סעיף 3 — מקום רחצה מוכרז

שר הפנים רשאי לקבוע בצו שמקום פלוני, שגבולותיו מסויימים בצו, יהיה מקום רחצה מוכרז; היה המקום סמוך לנמל, יהיה צו כאמור טעון הסכמתו של שר התחבורה.

פורסם צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס"ד-2004.

סעיף 4 — הוראות שר הפנים

(א) שר הפנים יקבע בצו הוראות בדבר -

(1) אמצעים לשמירת הבטיחות והתברואה במקום רחצה, לרבות מיתקנים ומבנים הדרושים בקשר לכך;

(2) סדרים לשימוש במקום רחצה, לרבות איסור הרחצה בו בזמנים ובנסיבות שיש בהם משום סכנה לבטיחותם ולבריאותם של המתרחצים;

(3) איסור או הגבלת פעולה שלדעתו עלולה להפריע לרחצה;

(4) דרכי הפיקוח על סדרים ואיסורים כאמור;

(5) כשירותם, סמכויותיהם וחובותיהם של סדרנים, פקחים, מצילים ומגישי עזרה ראשונה שיתמנו לענין ביצוע חוק זה וכל צו, חוק עזר או הוראה אחרת על פיו, וכן דרכי פעולתם;

(6) תקנים של סדרנים, פקחים, מצילים ומגישי עזרה ראשונה שיוצבו במקום רחצה.

(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לרשות מקומית פלונית או למקום רחצה מוכרז פלוני או לסוגים של מקומות רחצה מוכרזים.

פורסמו תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס״ד–2004.

פורסם צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשע״ו–2016.

סעיף 5 — חובת רשות מקומית

רשות מקומית שבתחומה נמצא מקום רחצה מוכרז חייבת לקיים בו את הוראות שר הפנים בצו לפי סעיף 4.

סעיף 5א — הוראות לענין מקום מרפא מוכרז

(א) בסעיף זה, "מקום מרפא" - בריכות שחיה, מרחצאות או מעיינות מרפא הנתמכים בידי המדינה או רשות מקומית, במישרין או בעקיפין, ששר הפנים בהתייעצות עם שר התיירות ועם שר הבריאות, ולענין בריכות שחיה בבתי מלון, בהתייעצות עם שר הבריאות ובהסכמת שר התיירות, הכל לפי הענין, הכריז עליהם בהודעה ברשומות כי הם מקום מרפא; לענין זה, "בית מלון" - כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976.

(ב) מקום מרפא יקבע מועדים לרחצה נפרדת לגברים ולנשים; מועדים כאמור ייקבעו בשעות היום ולמשך זמן שלא יפחת מחמש שעות שבועיות לגברים וחמש שעות שבועיות לנשים.

(ג) במקום מרפא לפי סעיף זה, יסדירו הבעלים, המחזיק, או שניהם, את כל הנחוץ כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות גישה למקום המרפא ושימוש בו.

(ד) (בוטל)

(ה) שר הפנים יקבע הוראות לעריכת סידורי גישה לאנשים עם מוגבלות לפי סעיף זה, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובשים לב, בין השאר, להוראות כל דין בדבר נגישות.

סעיף 6 — חוקי עזר

(א) רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים, בנהר, באגם או בבריכת שחיה ובכללן הוראות בענינים הבאים, הכל במידה שלא נקבעו להם הוראות בחוק זה או בצו על פיו:

(1) סדרי הבטיחות במקום הרחצה, לרבות הנסיבות בהן תהיה הרחצה בו אסורה או מוגבלת;

(2) הבטחת הנקיון;

(3) שמירת הסדר בין המתרחצים, הן במים והן מחוצה להם;

(4) ייעוד מקומות או זמנים לרחצה בלעדית של גברים, נשים או טף;

(5) הסדרת משחקי ספורט המים, התעמלות בקבוצות, משחקים קבוצתיים ומשחקים בכדור;

(6) הסדרת השיט במקום הרחצה למניעת הפרעות לרחצה;

(7) איסורה או הגבלתה של כניסת בעלי חיים למקום רחצה;

(8) הסדרת השימוש במלתחות, מקלחות ובתי שימוש;

(9) סדרי ההתפשטות וההתלבשות במקום רחצה;

(10) קביעת דמי כניסה למקום רחצה שאיננו בריכת שחיה בעד השירותים הניתנים בו, אולם נוכחותו של מציל, נקיון, בתי שימוש והספקת מים לשתיה לא ייחשבו כשירותים לענין פסקה זו.

(ב) רשות מקומית שבתחומה מקום רחצה מוכרז בחוף הים, תהא חייבת לקבוע הוראות לענין האמור בסעיף קטן (א)(4) לגבי אותו מקום רחצה, ובלבד שבאה על כך בקשה -

(1) ברשות מקומית שמספר חברי המועצה בה הוא פחות מ-17 - מטעם אחד מחברי המועצה;

(2) ברשות מקומית שמספר חברי המועצה בה הוא 17 לפחות - מטעם שניים מחברי המועצה.

פורסם חוק עזר לאיגוד ערים כנרת (הסדרת הרחצה בכנרת), התשע״ד–2014.

סעיף 7 — דין חוק עזר להסדרת שיט

חוק עזר בענין הסדרת השיט במקום רחצה טעון הסכמתו של שר התחבורה, ומשהותקן לא יחולו בתחום תחולתו תקנות באותו ענין שהותקנו מכוח חיקוק אחר.

סעיף 8 — דמי כניסה

(א) לא ייגבו דמי כניסה למקום רחצה בים, בנהר או באגם אלא אם נקבע חלק סביר של אותו מקום, שהגישה אליו נוחה, לכניסה בלי תשלום ובכפוף לקבלת אישור שר הפנים, ובכל מקרה לא ייגבו דמי כניסה למקום רחצה כאמור -

(1) בעד ילד שטרם מלאו לו 13 שנים;

(2) בעד ילד שמלאו לו 13 שנים אך טרם מלאו לו 17 שנים, בסכום העולה על עשרה שקלים חדשים.

(ב) במקום רחצה כאמור בסעיף קטן (א), תוצג במקום בולט לעין בסמוך למקום שבו נגבים דמי הכניסה למקום הרחצה, ככל שגבייתם הותרה, הודעה המפרטת את ההגבלות לפי סעיף קטן (א) לעניין גביית דמי כניסה.

סעיף 9 — תחולתו של חוק עזר

חוק עזר לפי סעיף 6 יחול גם בתחום המים של מקום הרחצה, כפי שייקבע בחוק העזר, אף אם אינו כלול בתחום הרשות המקומית, ובלבד שלא ירחק מקילומטר אחד מנקודת שפל המים שבחוף.

סעיף 10 — מקום שמחוץ לתחום רשות מקומית

במקום הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית, יהא הממונה על המחוז רשאי להתקין, באישור שר הפנים, חוק עזר כאמור בסעיף 6.

סעיף 11 — סמכות פקח או סדרן לדרוש זיהוי

עבר אדם על חוק זה או על צו, חוק עזר או הוראה אחרת שניתנו לפיו, לעיני סדרן או פקח שנתמנו לענין חוק זה, וכן אם היה לסדרן או לפקח יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות עצמו להנחת דעתו, ואם סירב לעשות כן רשאי הוא לעצור אותו במקום הרחצה עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שלוש שעות.

סעיף 12 — עונשין

(א) המתרחץ במקום שהרחצה בו אסורה, דינו - קנס 500 לירות.

(ב) המתיר לקטין שבחסותו או בפיקוחו ושטרם מלאו לו 15 שנה להתרחץ במקום שהרחצה בו אסורה או אינו מונע בעדו מלהתרחץ כאמור כאשר יש ביכולתו למנעו, דינו - קנס 500 לירות או מאסר חודש.

(ג) המפיר הוראות של מציל בענין מניעת סכנה לחיי המתרחצים דינו - קנס 500 לירות או מאסר חודש.

(ד) המשחית, מסיר, פוגם או מליט שלט או סימן אחר לאיסורה או הגבלתה של הרחצה, דינו - קנס 500 לירות.

(ה) בעל או מחזיק של מקום מרפא אשר הפר הוראות שנקבעו לפי סעיף 5א לענין ייעוד שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים, ולענין התקנת סידורים לנכים, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

סעיף 13 — עבירות קנס

הוראות סעיף 99א לפקודת העיריות, 1934, יחולו על עבירה לפי חוק זה, או לפי צו או חוק עזר על פיו, כאילו היתה עבירה על חוק עזר של עיריה, ובתחומה של מועצה מקומית יהיו לענין זה סמכויותיו של פקיד עיריה לפי סעיף 99א האמור בידי עובד אותה המועצה המקומית שהורשה לענין סעיף 9(5) לפקודת המועצות המקומיות, 1941.

סעיף 14 — תשלום לקופת הרשות המקומית

הקנסות שנגבו בשל עבירות לפי חוק זה או לפי צו או חוק עזר שניתנו על פיו, שבוצעו בתחומה של רשות מקומית או בתחום רחצה שחופו נמצא בתחומה של רשות מקומית, ישולמו לקופתה של אותה הרשות.

סעיף 15 — שמירת סמכויות וחיובים

סמכויות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות לפי חוק אחר וקיום חיובים לפי חוק זה אינו משחרר מקיום חיובים לפי חוק אחר.

סעיף 16 — ביטול

בטלות -

(1) פקודת מקומות רחצה ציבוריים;

(2) (הנוסח שולב בפקודת העיריות, 1934)

סעיף 17 — הוראות מעבר

כל חוק עזר המסדיר את הרחצה ושהיה בתקפו ערב תחילתו של חוק זה מכוח פסקה (2) לסעיף 98 לפקודת העיריות, 1934, או מכוח סעיף 9 לפקודת המועצות המקומיות, 1941, רואים אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקן על פי חוק זה ביום תחילתו; אולם תקפו של חוק עזר כאמור יפקע כתום שנה אחת מיום תחילתו של חוק זה, אם לא נתבטל לפני אותו מועד על ידי חוק עזר לפי חוק זה.

סעיף 18 — ביצוע ותקנות

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

נתקבל בכנסת ביום כ' באב תשכ"ד (29 ביולי 1964).

לוי אשכול, ראש הממשלה

חיים משה שפירא, שר הפנים

שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה