פרק א': מטרה והגדרות

פרק א': מטרה והגדרות

סעיף 1 — מטרה

מטרת חוק זה להסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, פשעי המין, החטיפה והביזה שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית, באופן מאורגן ומכוון, באזרחי ישראל ובתושביה, שהחלו בכ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), מעשים שהם פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.

סעיף 2 — הגדרות

בחוק זה -

"בית המשפט הצבאי" - הערכאה הראשונה וערכאת הערעור;

"היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

"חוק בתי המשפט" - חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

"חוק המעצרים" - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996;

"חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק השיפוט הצבאי" - חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"יחידת המשמר" - יחידת משמר בית המשפט הצבאי בשירות בתי הסוהר כמשמעותה בפרק ט';

"נשיא בית הדין הצבאי לערעורים" - כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

"הערכאה הראשונה" - בית המשפט הצבאי שכונן לפי תקנה 12 לתקנות ההגנה, הדן באישום בהליכים לפי חוק זה;

"ערכאת הערעור" - כמשמעותה בסעיף 10;

"פקודת הראיות" - פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

"הרמטכ"ל" - ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

"תקנות ההגנה" - תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

פרק ב': בית משפט ושופטים - סמכות, מינויים ומינהל

פרק ב': בית משפט ושופטים - סמכות, מינויים ומינהל

סעיף 3 — סמכות בית המשפט הצבאי

(א) אדם שיש להעמידו לדין בשל עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הצבאי; לעניין זה, "עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר" - עבירה שבוצעה במסגרת אירועי מתקפת הטרור שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו בין יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ובין יום כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023), לרבות עבירה שבוצעה לאחר התקופה האמורה נגד מי שנחטף בימים האמורים ממדינת ישראל, לרבות חללים, לחבל עזה.

(ב) על אף האמור בתקנות ההגנה, בבואו לדון בכתב אישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך לדון בעבירה לפי כל דין, ובכלל זה בעבירות לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י-1950, בעבירות של פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם למלחמה וסיוע לאויב במלחמה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, ובעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

סעיף 4 — מקום המושב

מקום מושבו של בית המשפט הצבאי בהליכים לפי חוק זה הוא בירושלים.

סעיף 5 — מינוי שופטים

(א) לשם הליכים לפי חוק זה, ימונו שופטים לערכאה הראשונה ולערכאת הערעור לאחר הודעה של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על הצורך במינויים כאמור שתפורסם ברשומות.

(ב) מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כמפורט להלן יתמנה לשופט בית המשפט הצבאי בידי נשיא המדינה, לפי בחירתו של הרמטכ"ל שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים:

(1) שופט בית המשפט העליון בדימוס;

(2) שופט בית משפט מחוזי בדימוס;

(3) שופט בית משפט מחוזי מכהן, ובלבד שניתנה למינוי הסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(4) מי שכיהן בשירות קבע כשופט צבאי-משפטאי לפי הוראות חוק השיפוט הצבאי;

(5) מי שכיהן, בשירות קבע או עשר שנים לפחות בשירות מילואים, כשופט לפי הוראות סעיף 11 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009.

(ג) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי יתמנה לשופט בערכאה הראשונה בידי נשיא המדינה, לפי הבחירה של ועדת הבחירה כאמור בסעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי; על ועדת הבחירה יחולו הוראות סעיפים 187א ו-187ב לחוק האמור.

סעיף 6 — תקופת המינוי

(א) מינוי לכהונה בערכאה הראשונה יהיה לתקופה של שבע שנים, ובערכאת הערעור - עשר שנים.

(ב) שופט שהחל בדיון והסתיימה התקופה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום התקופה.

סעיף 7 — הוראות החלות על השופטים בבית המשפט הצבאי

(א) על שופט בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור יחולו הוראות סעיפים 184, 190, 192ג עד 193ב לחוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים.

(ב) לעניין הוראות חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, יראו שופט שמונה להליך מכוח חוק זה כשופט צבאי-משפטאי.

(ג) שופט בית המשפט הצבאי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא בהסכמת נשיא ערכאת הערעור.

(ד) שופט מכהן שהחל בדיון בערכאה שבה הוא מכהן ומונה לכהונה בבית המשפט הצבאי, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום המינוי לכהונה כאמור; נשיא ערכאת הערעור רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.

(ה) נשיא בית המשפט העליון ונשיא ערכאת הערעור כאחד רשאים לקבוע כי נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן שמונה לערכאת הערעור יהיה רשאי להמשיך לכהן בבית המשפט המחוזי, בתנאים שיקבעו.

סעיף 8 — נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור

(א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים יהיה נשיא ערכאת הערעור; נשיא הערכאה הראשונה יהיה שופט בית משפט מחוזי מכהן, או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, אשר יתמנה בידי הרמטכ"ל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

(ב) מותב של הערכאה הראשונה ומותב של ערכאת הערעור יורכבו, כל אחד על ידי נשיאו, מקרב השופטים של אותה ערכאה; אב בית הדין יהיה כקבוע בהוראות סעיפים 9 ו-10, אלא אם כן קבע נשיא הערכאה אחרת לעניין הרכב מסוים.

(ג) נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של אותה ערכאה ויהיו אחראים לתפעולה.

פרק ג': הערכאה הראשונה וערכאת הערעור

פרק ג': הערכאה הראשונה וערכאת הערעור

סעיף 9 — הרכב הערכאה הראשונה

(א) על אף האמור בתקנה 13 לתקנות ההגנה, הערכאה הראשונה תדון בשלושה, שאחד מהם לפחות יהיה נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס ושני שופטים נוספים, אשר מונו לפי סעיף 5.

(ב) אב בית הדין בערכאה הראשונה יהיה מי שיושב בדין שהוא הראשון מבין אלה:

(1) נשיא הערכאה הראשונה;

(2) נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם;

(3) סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם;

(4) שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

סעיף 10 — ערכאת הערעור

(א) על אף האמור בסעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי ובתקנות ההגנה, על פסק דין של הערכאה הראשונה ניתן לערער לפני ערכאת הערעור לפי סעיף זה.

(ב) ערכאת הערעור תדון בשלושה ותהיה מורכבת מאב בית הדין שיהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים שהם שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, שימונו לפי סעיף 5(ב).

(ג) יושב בדין שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהיה הוא אב בית הדין; אם יושבים בדין כמה שופטי בית המשפט העליון בדימוס - יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט העליון במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם; אם יושבים בדין כמה נשיאי בית משפט מחוזי מכהנים או בדימוס - יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

סעיף 11 — ערעור על גזר דין המטיל עונש מוות

פסק דין של הערכאה הראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו.

פרק ד': פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה

פרק ד': פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה

סעיף 12 — פומביות ותיעוד

(א) בית המשפט הצבאי ידון בפומבי, אולם רשאי הוא לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, ויחולו הוראות סעיפים 68 ו-70 לחוק בתי המשפט.

(ב) דיוני בית המשפט הצבאי יתועדו בתיעוד חזותי וקולי; התיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים; הוראות לפי חוק בתי המשפט לעניין עיון בתיקים יחולו בשינויים המחויבים.

(ג)(1) תחילת המשפט, דברי פתיחה והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין לפי חוק סדר הדין הפלילי ישודרו באתר אינטרנט שיוקם לשם כך; ואולם, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות בדבר איסור פרסום לפי כל דין.

(2) ערכאת הערעור תקבע לעניין דיון בערעור אם לשדרו באתר אינטרנט כאמור בפסקה (1).

(ד)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל צד, נפגע עבירה או אדם אחר, רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי בקשה לפרסום תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ופרסומו לא נאסר, כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם כאמור בסעיף קטן (ג)(1).

(2) החלטה בעניין בקשה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי אב בית הדין, נשיא הערכאה הראשונה או נשיא ערכאת הערעור, או שופט שמי מהם הסמיך לכך, לפי העניין; שופט הדן בבקשה יתיר את פרסום התיעוד, כולו או חלקו, אם שוכנע כי האינטרס הציבורי בפרסום גובר על הפגיעה בפרטיותו של נפגע העבירה או על הפגיעה בניהול התקין של ההליך, ובכלל זה העדת עדים זה שלא בפני זה לפי סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, או על אינטרס ציבורי אחר.

(ה) בסיום ההליך יקבע בית המשפט הצבאי לעניין כל דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ושפרסומו לא נאסר, אם אפשר לפרסם את תיעוד הדיון, כולו או חלקו; לעניין זה ישקול בית המשפט את האינטרס הציבורי שבפרסום התיעוד, ואם יש בכך כדי לפגוע בפרטיותו של נפגע עבירה או בביטחון המדינה.

(ו) בטרם תתקבל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ה), תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להשמיע את עמדתם לעניין זה, ולעניין סעיף קטן (ד) - לנפגעי עבירה שפרטים על אודותיהם הוזכרו בדיון.

סעיף 13 — נפגעי עבירה

(א) הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן - חוק זכויות נפגעי עבירה), יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים; סמכויות הנתונות בחוק האמור לפרקליט מחוז יוקנו לתובע הצבאי הראשי.

(ב) התובע הצבאי הראשי יקים מערך אשר יהיה מופקד על הבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה ומימושן בהתאם לסעיף זה; המערך יפעל למימוש מיטבי של הזכויות כאמור ובמענה לצורכי נפגעי העבירה בשים לב למספר של נפגעי העבירה ולחומרת הפגיעה בהם.

(ג) נוכחות נפגע עבירה בדיון בהליכים בבית המשפט הצבאי, בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, תיעשה בדרך של נוכחות באולם הדיונים, או בדרך של נוכחות באולם אחר שייוחד לצפייה בדיון באמצעי דיגיטלי (להלן - האולם הנוסף) אם יש צורך בכך; ואולם, נוכחות באולם בית המשפט או באולם הנוסף תתאפשר בשים לב לתפוסה באולמות האמורים בכל דיון; לא התאפשרה נוכחות או צפייה כאמור, רשאי נפגע העבירה לצפות בתיעוד הדיון.

(ד) נערך דיון בדלתיים סגורות ונפגע עבירה לא נכח בו לפי סעיף 15(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה, רשאי הוא לבקש לצפות בתיעוד הדיון; בית המשפט הצבאי לא יכריע בבקשה לפני שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם וקיבל את עמדת נפגע עבירה אחר שעדותו נשמעה בדיון.

פרק ה': בעלי הדין - תביעה והגנה

פרק ה': בעלי הדין - תביעה והגנה

סעיף 14 — תובעים

הרמטכ"ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי למנות תובע לעניין הליך לפי חוק זה; סמכויות הנתונות לתובע לפי כל דין, יהיו נתונות לתובע כאמור, בשינויים המחויבים.

סעיף 15 — סניגור

(א) נאשם בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי, רשאי לבחור לעצמו סניגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

(ב) בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אולם סניגור כאמור לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית.

פרק ו': סדרי דין, ראיות וניהול המשפט

פרק ו': סדרי דין, ראיות וניהול המשפט

סעיף 16 — הוראות החלות על הליכים לפי חוק זה

(א) הוראות החלק המקדמי וחלק א' לחוק העונשין, יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.

(ב) ההוראות לפי סימן ו' לפרק ב' וסעיפים 76, 77א, 80 ו-81 לחוק בתי המשפט, לעניין סמכויות בית המשפט, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ערעור על החלטה של שופט או בית משפט לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט יידון לפני דן יחיד שהוא שופט ערכאת הערעור.

(ג) ההוראות לפי סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.

(ד) על אף האמור בתקנה 31 לתקנות ההגנה, בית המשפט הצבאי הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.

(ה) על חיוב בדין וגזר דין של בית המשפט הצבאי, לא יחולו תקנות 47, 48, 50, 51 ו-55 לתקנות ההגנה וסעיף 440ו(ב) לחוק השיפוט הצבאי.

סעיף 17 — סדרי דין וראיות

(א) על אף האמור בתקנות ההגנה, סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבתי משפט הפועלים לפי חוק בתי המשפט, ובכלל זה חוק סדר הדין הפלילי ופקודת הראיות, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.

(ב) בית המשפט הצבאי רשאי לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה מהוראות לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת תפיסה והעברה של ראיות, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך; בית המשפט הצבאי יתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

סעיף 18 — נאשמים בכתב אישום אחד

(א) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לאחר שהביא תובע את ראיותיו ובטרם הודיע על גמר ראיותיו, כאמור בסעיף 157 לחוק סדר הדין הפלילי, יודיע כל אחד מהנאשמים אם בכוונתו להעיד להגנתו לפי סעיף 161(א)(1) לחוק האמור; הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד לפי סעיף 161(א)(2) לחוק האמור, יהיה התובע רשאי להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום, ויחולו על העדות הוראות פרק ה' סימן ו' לחוק סדר הדין הפלילי, למעט סעיף 172.

(ב) הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד ותובע ביקש את שמיעת עדותו, לא תשמש עדותו לפי סעיף זה ראיה לחובתו.

(ג) נאשם שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שיימנע מלהעיד להגנתו, יוכל לבחור לעשות כן ולהעיד להגנתו לפי סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי לאחר סיום פרשת התביעה כאמור בסעיף 157 לחוק האמור, אף אם העיד כעד תביעה.

(ד) הודיע נאשם כאמור בסעיף קטן (א) כי בכוונתו להעיד להגנתו לפי סעיף 161(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי ולא עשה כן במהלך פרשת ההגנה, יהיה רשאי תובע, על אף האמור בסעיף 157 לחוק האמור, להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם עדי התביעה כאמור בסעיף קטן (א) ויחולו על עדותו זו הוראות סעיף קטן (ב).

סעיף 19 — נוכחות הנאשם

לא התייצב נאשם לדיון ולא השתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית בהתאם להוראות פרק ז', ומצא בית המשפט הצבאי כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אי-השתתפותו, או כי על אף קיומה של סיבה מוצדקת יש צורך של ממש בקידום ההליך בלא דיחוי, רשאי בית המשפט הצבאי להורות על קיום דיון אף בלא נוכחותו או השתתפותו בהיוועדות חזותית, לאחר שבחן את הנסיבות שבשלהן נמנעה השתתפותו ואת נושא הדיון, וסבר כי אין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.

סעיף 20 — עדויות בכתב

בהליך המתקיים לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר הגשת עדות בכתב ללא חקירת העד בידי מי שביקש את שמיעת עדותו, ובלבד שיתאפשר לבעל הדין שכנגד לחקור את העד; הוגשה עדות בכתב כאמור, יחולו הוראות סעיפים 174 עד 177 לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.

סעיף 21 — תחילת הבאת הראיות

הוגשו בקשה או ערר בעניין עיון בחומר חקירה או הוגשה עתירה לגילוי ראיה חסויה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר לתובע להתחיל בהבאת הראיות לפני שניתנה החלטה בהליך כאמור, אם מצא, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, שאין בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובהגינות ההליך.

סעיף 22 — דיון לפני דן יחיד

(א) דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס שהוא שופט הערכאה הראשונה:

(1) דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים ולהארכת מעצר לפי סעיף 60 או 62 לחוק המעצרים;

(2) דיון בבקשה לעיון בחומר החקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי;

(3) דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 44 ו-45 לפקודת הראיות.

(ב) דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא שופט ערכאת הערעור:

(1) דיון בערר על החלטה בעניין מעצר לפי סעיף 53 או 55 לחוק המעצרים;

(2) דיון בערר על החלטה בעניין עיון בחומר החקירה לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי.

פרק ז': היוועדות חזותית

פרק ז': היוועדות חזותית

סעיף 23 — השתתפות בדרך של היוועדות חזותית

(א) דיון בבית המשפט הצבאי, שהוא אחד מהדיונים המנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט; על אף האמור בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, דיון שאינו אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים שלא בנוכחותו של הנאשם אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.

(ב) דיון שהוא אחד מאלה יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט:

(1) דיון שבו משיב הנאשם לכתב האישום לפי סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי;

(2) דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב בירור האשמה;

(3) דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי;

(4) דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב הראיות לקביעת העונש, או נמסרת הודעתו לפי סעיף 189 לחוק סדר הדין הפלילי;

(5) דיון שנשמע בו גזר דין לפי סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי.

(ג) לבקשת נאשם שהוגשה באמצעות סניגורו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, רשאי בית המשפט לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (4) בדרך של היוועדות חזותית.

(ד) נשקף סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון המנוי בסעיף קטן (ב) של עצור או אסיר, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר; מצא בית המשפט כי אין דרך להפחית את הסיכון כאמור, רשאי הוא להורות, לבקשת התביעה, במקרים חריגים ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון המנוי בסעיף קטן (ב)(1), (3) או (5) בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.

(ה) לבקשת הנאשם, יקבע בית המשפט כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סעיף זה יתקיים בנוכחותו, אם סבר, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי תהיה לנוכחות הנאשם תרומה ממשית להגנתו.

(ו) לא יעיד עד שהוא עצור בהיוועדות חזותית.

סעיף 24 — דיוני מעצר בהיוועדות חזותית

במהלך תקופה שבה נתון נאשם בהליך המתקיים לפי חוק זה במעצר, לא יתקיימו שני דיוני מעצר ברצף שלא בנוכחותו באולם בית המשפט, אלא אם כן ביקש הנאשם באמצעות סניגורו להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית.

סעיף 25 — אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית

(א) דיון שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, יתקיים באופן שיבטיח את כל אלה:

(1) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות - שבוצעו ההתאמות הנדרשות;

: (2)(א) לפני דיון שמתקיים בהיוועדות חזותית ובסמוך לו, תתקיים שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו; העצור או האסיר, באמצעות סניגורו, רשאי להודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על שיחה כאמור;

(ב) במהלך הדיון ואחריו תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו;

(ג) שיחה בין העצור או האסיר לסניגורו לפי סעיף זה תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיות הדברים הנאמרים בשיחה, ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, לא יחולו לגבי שיחה זו;

(ד) בית המשפט יוודא כי התאפשרו שיחות כאמור בסעיף זה;

(3) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר;

(4) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר אלא אם כן בית המשפט הורה על כך, מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר;

(5) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום באופן עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;

(6) יהיה ניתן להציג לנאשם באמצעות מערכת ההיוועדות החזותית את המסמכים, הסרטונים ויתר הראיות המובאים לפני בית המשפט;

(7) בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט לשירות בתי הסוהר, בלא שיהוי, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי

(8) ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הדיון בעניינו;

(א) בקשה להתאמות נגישות בדיון שייערך בדרך של השתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית תוגש לבית המשפט בכתב, או בעל פה במעמד הדיון, בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, לעניין התאמות נגישות לשירות; בקשה כאמור תועבר להתייחסות שירות בתי הסוהר, לפי הצורך.

(ב) הוגשה בקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (א), יהיה שירות בתי הסוהר האחראי להתאמות לעניין אספקת מושב מותאם, קיום הדיון במקום נגיש או אספקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, בהתאם לצרכיו של העצור או האסיר, והכול בהתאם להוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

(ג) ניתנה החלטה כאמור בפסקת משנה

(א) בבקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (ב), פחות מ-48 שעות לפני מועד הדיון, יבצע שירות בתי הסוהר את ההתאמות כאמור, ככל הניתן; הודיע שירות בתי הסוהר כי לא ניתן לבצע את ההתאמות כאמור, יתקיים הדיון בנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט.

(ב) דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי פרק זה יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך.

(ג) השר לביטחון לאומי ושר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב).

פרק ח': מעצר אחרי הגשת כתב אישום

פרק ח': מעצר אחרי הגשת כתב אישום

סעיף 26 — מעצר אחרי הגשת כתב אישום

הוראות חוק המעצרים יחולו על נאשם שהוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בסעיף 21(ג), במקום "לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים" יקראו "לתקופות שלא יעלו על 30 ימים כל פעם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן";

(2) בסעיף 21(ד), בסופו יקראו "ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן";

(3) בסעיף 60, במקום "כדי 30 ימים" יקראו "כדי 90 ימים" ובמקום "ל-30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו" יקראו "ל-90 ימים נוספים, אם ביקשו זאת הצדדים, ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן";

(4) בסעיף 61(ג), במקום "ישוחרר הנאשם מן המעצר" יקראו "רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר ל-90 ימים נוספים או עד למתן גזר הדין, לפי המוקדם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן";

(5) בסעיף 62(א), במקום "90 ימים" יקראו "150 ימים".

פרק ט': יחידת המשמר

פרק ט': יחידת המשמר

סעיף 27 — יחידת המשמר ותפקידיה

(א) בשירות בתי הסוהר תוקם יחידת משמר של בית המשפט הצבאי לצורך הליכים לפי חוק זה.

(ב) תפקידי יחידת המשמר הם:

(1) להגן על השופטים, עובדי מתחם בית המשפט הצבאי והבאים בשעריו, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה;

(2) לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה.

סעיף 28 — מפקד יחידת המשמר

השר לביטחון לאומי, בהסכמת נשיא ערכאת הערעור, ימנה סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, למפקד יחידת המשמר (להלן - מפקד יחידת המשמר), לשם ביצוע תפקידי יחידת המשמר לפי חוק זה; מפקד יחידת המשמר, בהתייעצות עם נשיא ערכאת הערעור, יקבע הוראות לעניין עקרונות פעילות יחידת המשמר לשם מילוי תפקידה.

סעיף 29 — סגל פיקודי ומאבטחים

(א) מפקד יחידת המשמר ימנה סגל פיקודי ויסמיך מאבטחים ליחידת המשמר, מקרב סוהרי שירות בתי הסוהר או עובדי שירות בתי הסוהר הכשירים להתמנות לסוהרים.

(ב) לא ימונה אדם לסגל הפיקודי או יוסמך כמאבטח, אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שקבע מפקד יחידת המשמר.

סעיף 30 — סמכויות אנשי יחידת המשמר

למפקד יחידת המשמר, לסגל הפיקודי ולמאבטחי יחידת המשמר יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט כהגדרתו בחוק בתי המשפט לפי סעיפים 106ז ו-106ח לחוק האמור, לשם מילוי תפקידם.

סעיף 31 — זיהוי אנשי יחידת המשמר

על זיהוי אנשי יחידת המשמר יחולו הוראות סעיף 106יא לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים.

פרק י': היערכות מינהלית והוראות שונות

פרק י': היערכות מינהלית והוראות שונות

סעיף 32 — הקמת מפקדה

הרמטכ"ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים לפי חוק זה (בחוק זה - המפקדה).

סעיף 33 — ועדת היגוי

(א) מוקמת בזה ועדת היגוי לעניין ההליכים לפי חוק זה בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון שחברים בה המנהלים הכללים של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ והמשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ"ל.

(ב) ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה תוודא כי הוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים לשם העמדתם לדין, וכן תלווה את ההיערכות ותפקח עליה.

סעיף 34 — היתר לתקופת מילואים חריגה

שר הביטחון, בהמלצת נשיא ערכאת הערעור או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, רשאי להתיר בכל שנה קריאה לשירות מילואים של שופט או תובע אשר נתן את הסכמתו להתנדב למילוי תפקידו לפי חוק זה, לתקופה העולה על התקופה שנקבעה לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.

סעיף 35 — שחרור אסירים

לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר כאמור בסעיף 8ב לחוק הממשלה, התשס"א-2001, אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר כהגדרתה בסעיף 3.

סעיף 36 — : (הנוסח שולב בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019)

סעיף 37 — : (הנוסח שולב בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון - חרבות ברזל), התשפ"ה-2024)

סעיף 38 — דיווח לכנסת

שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, ב-1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, עד לתחילתו של ההליך הראשון לפי חוק זה, על ההיערכות לקיומם של ההליכים לפי חוק זה.

סעיף 39 — ביצוע ותקנות

שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות לעניין פרק ט' יותקנו גם בהסכמת השר לביטחון לאומי.

סעיף 40 — תקנות לעניין ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות

על אף האמור בתקנה 52 לתקנות ההגנה ובכל דין אחר, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר המועד והאופן לביצועו של גזר דין המטיל עונש מוות בהליכים לפי חוק זה.

התקבל בכנסת ביום כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026).

בנימין נתניהו ראש הממשלה

ישראל כץ שר הביטחון

יצחק הרצוג נשיא המדינה

אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת