section-1

סעיף 1 — האיסור

לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא ינחרם.

סעיף 2 — אי תחולת האיסור

הוראות סעיף 1 לא יחולו –

(1) בתחומי הישובים המפורטים בתוספת לחוק זה;

(2) על גידול, החזקה ונחירה של חזירים במוסדות מדע ומחקר ובגני חיות ציבוריים.

סעיף 3 — ענשין

העובר על הוראות סעיף 1, דינו – קנס 10,000 לירות.

סעיף 4 — אחריות בעלי המקום

בעליו של מבנה או של מקום אחר המשכיר אותו מבנה או מקום או מחדש השכרתו או נותן הרשאה להשתמש בו או מחדש הרשאה כזאת ביודעו שהמבנה או המקום משמש או ישמש לגידול חזירים, החזקתם או נחירתם, דינו – קנס 5,000 לירות.

סעיף 5 — כניסה, חיפוש ותפיסה

שוטר ומי שהוסמך לכך בכתב על ידי שר המשטרה רשאי –

(1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שמגדלים, מחזיקים או נוחרים בו חזירים בניגוד להוראות חוק זה, ולערוך בו חיפוש;

(2) לתפוס חזירים שיש לו יסוד סביר להניח שמגדלים, מחזיקים או נוחרים אותם בניגוד להוראות חוק זה, וכן חזירים שביחס אליהם הורשע אדם בשל עבירה על חוק זה;

על חיפוש ותפיסה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 19 עד 21 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 21 לאותה פקודה, ”מחזיק במקום” – לרבות מחזיק בחזיר שנתפס.

סעיף 6 — החרמה והשמדה

חזירים שנתפסו לפי סעיף 5(2) יוחרמו ויושמדו בדרך שתיקבע בתקנות; אין החרמתם או השמדתם תלויה בהליכים לפי סעיף 7 או בהליכים משפטיים אחרים.

פורסמו תקנות איסור גידול חזיר (תפיסה והשמדה), תשכ״ג–1963.

סעיף 7 — זכויות הבעלים והמחזיקים

הבעלים והמחזיקים של חזירים שנתפסו לפי סעיף 5(2) רשאים, תוך שבועיים מיום התפיסה, לפנות לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נתפסו החזירים, ואם לא הוכח שהיה יסוד סביר לתפיסת החזירים או שהוכח שלא נעברה בהם עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות על תשלום שוויים למבקש או לאדם אחר הזכאי לכך, או – במקרה שהחזירים טרם הושמדו – על החזרתם למבקש או לאדם אחר הזכאי לכך, הכל כפי שייראה לבית המשפט. צו לפי סעיף זה ניתן לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בענין פלילי.

סעיף 8 — הגדרה

בחוק זה(,) ”נחירה” – כל המתה לשם אכילה.

סעיף 9 — ביצוע ותקנות

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בבקשות לפי סעיף 7.

סעיף 10

סעיף 11 — מחיקה מן התוספת

שר הפנים ימחוק, בצו, את שמו של ישוב מן התוספת לחוק זה אם אותו ישוב הוא רשות מקומית ומועצת הרשות המקומית החליטה לבקש מחיקת שם הישוב.

סעיף 12 — תחילה

חוק זה תחילתו כעבור שנה מיום קבלתו בכנסת.

התוספת

התוספת

סעיף 2(1)

סעיף 2(1)

section-16

(תיקון: ק״ת תשמ״ח)

section-18

נתקבל בכנסת ביום כ״א בתמוז תשכ״ב (23 ביולי 1962).

דוד בן־גוריון, ראש הממשלה

חיים משה שפירא, שר הפנים

קדיש לוז, יושב ראש הכנסת, ממלא מקום נשיא המדינה