section-1

section-2

הואיל ובדבר מלך במועצה על פלשתינה (א"י), 1922 נקבע (בין שאר דברים) שלבתי המשפט האזרחיים בפלשתינה (א"י) יהיה שיפוט בכל הענינים ועל כל האנשים בפלשתינה (א"י);

והואיל ורצוי שענינים ידועים לא יהיו מובאים בפני בתי משפט אלה;

והואיל ובתוקף אמנה, שעבוד, מתת, מנהג, חסד ואמצעים חוקיים אחרים יש להוד מלכותו סמכויות ושיפוט הפלשתינה (א"י);

לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו בחוק השיפוט בארצות נכר, 1890 או בכל חוק אחר ובעצת מועצתו הפרטית, ובזה מצוים לאמור:-

מכוח האמור בסעיפים 14 ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות (י"פ תשי"ב, 715 [0229]) ומשר הדתות לראש הממשלה (י"פ תשס"ד, 1642 [5266]).

סעיף 1 — : דבר מלך זה ייקרא "דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים), 1924".

סעיף 2 — : למרות כל הוראה בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, או בכל פקודה אחרת או בכל חוק אחר בישראל, האומרת את ההיפך, לא יבורר ולא יוחלט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או ענין הקשורים במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בארץ ישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בארץ ישראל:

בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע ולא יצמצם בשיפוט שהוקנה לבתי הדין הדתיים עפ"י דבר המלך במועצה הנ"ל ובהתאם לו.

סעיף 3 — (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ב, י"פ תשס"ד) : נתעוררה שאלה אם איזה משפט או ענין נופלים בגדר הסעיף הקודם, הרי עד שתוקם ועדה שינתן לה השיפוט על ענינים המפורטים בסעיף הקודם, תובא השאלה לפני ראש הממשלה, והוא יחליט בשאלה לאחר שיחקור כהלכה בענין ([במקור: בהתאם להוראות שיקבל מאחד ממזכירי הממלכה הראשיים של הוד מלכותו]).

החלטת ראש הממשלה תהא החלטת גמר ומחייבת את כל הצדדים.

סעיף 4

קולין סמית.