section-1

סעיף 1 — הגדרות

בחוק זה –

”הורה” – תושב לענין חוק הביטוח הלאומי שהוא הורה לילד;

”חוק הביטוח הלאומי” – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”המוסד” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי;

”ילד” – כהגדרתו בסעיפים 1 ו־238 לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 2 — חזקת זכאי לתגמול

ילד שנתייתם, ופרקליט המדינה או מי שהוא מינה (להלן – פרקליט המדינה) קבע כי קיים יסוד סביר להניח שחיי ההורה קופחו בידי בן־זוגו, עקב ביצוע פשע (להלן – יתום), זכאי לתגמול חודשי.

סעיף 3 — תגמול ליתום

(א) התגמול ליתום יהיה בשיעור הנקוב בסעיף 132(6) לחוק הביטוח הלאומי, ולענין זה יראו כ”קצבת נכות מעבודה שלמה” – סכום השווה להשכר הממוצע, המחושב לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה בתוקף ביום שבו נפטר ההורה.

(ב) על תגמול לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 141, 142, 143, 392, 396 ו־397 וכן הוראות פרק י״ד לחוק הביטוח הלאומי.

(ג) הותיר אחריו הורה מספר יתומים ישלם המוסד, בעד כל אחד מהם חלק יחסי מהתגמול המגיע לכל היתומים לפי הוראות סעיף 132(6) לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 4 — אישור פרקליט המדינה

(א) פרקליט המדינה יקבע אם קיים יסוד סביר להניח שחייו של הורה קופחו בידי בן זוגו עקב ביצוע פשע.

(ב) פרקליט המדינה יתן החלטתו תוך חודש מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן החליט להאריך את התקופה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סעיף 5 — ערעור

(א) קביעת פרקליט המדינה ניתנת לערעור לפני בית דין אזורי לעבודה כמשמעותו בחוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969 (להלן – בית דין אזורי לעבודה).

(ב) לערעור כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו נימוקי הערעור והוא יוגש בכתב תוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיעת המערער ההודעה על קביעת פרקליט המדינה.

סעיף 6 — סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה

לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל תביעה לתגמול לפי חוק זה או להחזר תגמול שניתן בטעות או שלא כדין.

סעיף 7 — תנאי מוקדם להגשת תביעה

קביעה של פרקליט המדינה או של בית הדין לעבודה כי קיים יסוד סביר להניח שבוצע פשע כאמור בסעיף 4(א), היא תנאי מוקדם לכל תביעה לפי חוק זה בפני המוסד.

סעיף 8 — תגמולים מאוצר המדינה

(א) תגמול לפי חוק זה יינתן מאוצר המדינה באמצעות המוסד.

(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התגמול ועל החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובע מביצוע חוק זה.

סעיף 9 — ביצוע ותקנות

שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

סעיף 10 — תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר פרסומו, והוא יחול גם על יתום בחיי הורהו קופחו בתוך 18 החודשים שקדמו ליום התחילה, ובלבד שלא יינתן תגמול בעד תקופה שקדמה ליום התחילה.

נתקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשנ״ה (24 ביולי 1995).

יצחק רבין, ראש הממשלה

אורה נמיר, שרת העבודה והרווחה

עזר ויצמן, נשיא המדינה

שבח וייס, יושב ראש הכנסת